בן מרים ומיכאל. אליהו נולד בעיראק בכ"ה בסיוון ת"ש (1.7.1940).

הוריו היגרו לפרס כשהיה ילד וגרו בעיר סנייה. בשנת 1950, זמן קצר אחרי הקמת מדינת ישראל, נסעו בני המשפחה לטהרן וגרו במחנה סגור עד שהגיע תורם לעלות ארצה. בהגיעם הם שוכנו במחנה עולים בבית ליד. לאחר מכן עברו למעברה בהרצליה, וכעבור כשבועיים עברו ביוזמתם לגור בירושלים, בשכונת שמעה (כיום - שכונת בקעה).

בירושלים החל אליהו ללמוד בבית ספר עממי "הר ציון". למד שם שנתיים ועבר לבית ספר לנערים עובדים על שם ארלוזורוב, ומשם המשיך ללימודים בבית חינוך תיכון ערב על שם סוקולוב.

אליהו התגייס לצה"ל ב-12.5.1958, שירת שירות חובה מלא במשטרה צבאית ושוחרר ב-11.9.1960. אחרי שחרורו למד חרטות, סיים את לימודיו בהצלחה ועבד בתע"ש ירושלים.

אחרי כמה שנות עבודה בתע"ש החליט אליהו להתגייס למשמר הגבול (מג"ב).

אליהו נשא לאישה את יפה. בני הזוג גרו במושב רוגלית שמדרום לבית שמש (כיום – נווה מיכאל) ושם גידלו את ארבעת ילדיהם - עפרה, ענת, עופר ואלון.

"בעלי היה חבר למופת", סיפרה יפה, "היה אהוב ואהוד על כל חבריו לעבודה ובמושב ובא הדבר לידי ביטוי בהכנסת אורחים ... תחביבו העיקרי והיחיד היה אהבת הזולת ועזרה לחברים, בהתחשב בתקופה דאז במושב, שלא היו הרבה אפשרויות של חוגים או פעילויות שונות".

שוטר אליהו מיכאלי נפל בעת שירותו ביום ז' בחשוון תשכ"ט (28.10.1968), בתאונת דרכים בכביש שמשון - בית שמש. בן עשרים ושמונה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אישה וארבעה ילדים.